טיפול באכילה רגשית
הפרעות אכילה - אנורקסיה ובולמיה הן לא דרך חיים אלא הפרעות שהופכות למחלה
לשיחת ייעוץ איתי השאירו פרטים:
לא צריך להמשיך לסבול - אפשר לטפל בהפרעות האכילה ולהתגבר על הבעיה.
מה זה אכילה רגשית?
אכילה רגשית זה הרגל אכילה שבו אנשים אוכלים כתגובה רגשית למצבים ורגשות שונים, ולא בתגובה לרעב פיזי.
היא מתאפיינת בכך שהאדם אוכל בעיקר כדי להרגיע, לנחם או לתגמל את עצמו בתקופות של עצב, דיכאון, בדידות, עייפות, לחץ, חרדה וכדומה.
במקום להתמודד ישירות עם הרגשות הקשים, האוכל משמש כ"פיצוי רגשי" או "כרית רגשית".
אכילה רגשית היא לא מחלה אך יכולה להפוך להיות כפייתית ולהוביל לאכילת יתר והשמנה, או לחלופין לתחושת אשמה ודיכאון לאחריה.
הפתרון כולל למידת דרכי התמודדות בריאות יותר עם רגשות קשים, ומציאת מקורות תמיכה רגשית חלופיים שאינם אוכל.
אכילה רגשית מודעת
אכילה רגשית מודעת היא מיומנות חשובה שיכולה לעזור לנו לאכול אוכל בריא יותר בצורה בריאה יותר.
היא כרוכה בלהיות קשובים לרגשות שלנו תוך כדי האכילה ולהבין שאנחנו אוכלים כתגובה לאותם רגשות.
למשל, אם אני אוכלת גלידה לאחר יום מתיש בעבודה, עליי לתת לעצמי להכיר בכך שאני עושה זאת כי אני עייפה, מתוחה או מתוסכלת. אכילה רגשית מודעת פירושה לא לשפוט את עצמנו, אלא פשוט להכיר בסיבה האמיתית לכך שאנחנו אוכלים באותו רגע.
כאשר אנו מודעים לאכילה הרגשית שלנו, נוכל לבחור בצורה טובה יותר מתי להיעזר באוכל לנחמה ומתי לבחור באסטרטגיות התמודדות בריאות יותר עבור הרגשות שלנו. זוהי דרך טובה למנוע השמנה ולטפח יחס בריא ומותאם לאוכל.
התקף אכילה רגשית
התקף אכילה רגשית הוא אירוע חריף שבו אדם אוכל במהירות כמות גדולה מאוד של מזון, הרבה מעבר לתחושת שובע, כתוצאה מהצפה רגשית ואובדן שליטה. התקף כזה יכול לכלול אכילה של אלפי קלוריות בתוך פרק זמן של כשעה, תוך כדי חוסר יכולת לעצור.
אדם בהתקף אכילה רגשית יאכל כל דבר שנקרה בדרכו מבלי להרגיש שובע אמיתי או כאבי בטן, גם מאכלים שאינו אוהב בדרך כלל. לאחר ההתקף מגיעה תחושה קשה של רגשות אשם, בושה וחוסר שליטה עצמית.
התקפים אלה מאפיינים הפרעות אכילה כמו אכילה כפייתית או בולמיה ופוגעים באופן משמעותי באיכות החיים. יש טיפולים יעילים להתמודדות עם תופעה זו של הצפה רגשית ואיבוד שליטה בהקשר לאכילה.
מה זה אכילה רגשית בולמוס?
אכילה רגשית בולמוס היא תופעה נפוצה שבה אנשים אוכלים כמות גדולה של מזון תוך זמן קצר, ללא קשר לרעב. אכילה בולמוסית יכולה להיגרם ממגוון גורמים רגשיים, כגון חרדה, דיכאון, כעס או בדידות.
אנשים שסובלים מאכילה רגשית בולמוס עשויים לחוות את התופעה באופן חד פעמי או באופן קבוע. הם עשויים להרגיש תחושות של בושה, אשמה או חרדה לאחר התקף בולמוס.
דרכי טיפול באכילה רגשית בולמוס
אם אתם סובלים מאכילה רגשית בולמוס, חשוב לפנות לקבלת עזרה מקצועית. טיפול יכול לעזור לכם להבין את הגורמים לאכילה הרגשית שלכם, ולפתח מנגנוני התמודדות בריאים יותר עם רגשות אלה.
טיפולים נפוצים לאכילה רגשית בולמוס כוללים פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית (CBT), טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) וטיפול משפחתי.
טיפים להתמודדות עם אכילה רגשית בולמוס
להלן כמה טיפים שיכולים לעזור להתמודד עם אכילה רגשית בולמוס:
- הכר את הגורמים לאכילה הרגשית שלך. מה גורם לך לאכול באופן לא בריא? כאשר תבין את הגורמים, תוכל להתחיל לפתח מנגנוני התמודדות בריאים יותר.
- הקשב לרגשות שלך. אל תנסה לדכא את הרגשות שלך, אלא תתמודד איתם בצורה בריאה. אם אתה מרגיש עצוב, כועס או חרמן, מצא דרך לגיטימית להביע את הרגשות הללו.
- התמודד עם הלחץ שלך. לחץ הוא אחד הגורמים העיקריים לאכילה רגשית. מצא דרכים בריאות להתמודד עם הלחץ שלך, כגון פעילות גופנית, מנוחה מספקת וזמן איכות עם אנשים שאתה אוהב.
- קח אחריות על הבריאות שלך. זכור שאתה האחראי על הבריאות שלך. אם אתה רוצה לשנות את הרגלי האכילה שלך, אתה צריך להיות מוכן לעבוד על כך.
מה זה חוסר אכילה רגשית?
חוסר אכילה רגשית (Emotional Anorexia) הוא מונח המתאר מצב שבו אדם מפסיק לאכול כתגובה רגשית למצוקה נפשית או לאירוע מלחיץ.
לעיתים קרובות זה קורה במקביל לאובדן תיאבון וירידה בעניין באוכל שנגרמים מהלחץ הנפשי. האדם פשוט "שוכח לאכול" או "מרגיש חסר תיאבון".
בניגוד להפרעות אכילה מוכרות כמו אנורקסיה או בולימיה, הפסקת האכילה בחוסר אכילה רגשית היא תגובה זמנית ולא ניסיון מכוון לרזות או להוריד במשקל.
אם מצב זה נמשך זמן רב מדי הוא עלול לגרום לתת-תזונה ולהשפיע לרעה על הבריאות הגופנית והנפשית. לכן חשוב לטפל במצוקה הרגשית שבבסיס הפסקת האכילה כדי לשקם את הרגלי האכילה התקינים.
הפרעת אכילה רגשית אצל ילדים
אכילה רגשית היא תופעה נפוצה שבה אנשים אוכלים בתגובה לרגשות שליליים, כגון חרדה, דיכאון, כעס או בדידות. התופעה יכולה להופיע בכל גיל, כולל ילדות.
אכילה רגשית אצל ילדים יכולה להיגרם ממגוון גורמים, כולל:
- חוסר בשלות רגשית: ילדים צעירים עדיין לומדים כיצד להתמודד עם רגשות שליליים בצורה בריאה.
- לחץ חברתי: ילדים עשויים להרגיש לחץ לאכול מזונות עתירי קלוריות או מתוקים כדי להתאים לסטנדרטים חברתיים.
- שינויים בחיים: שינויים בחיים, כגון במלחמה, מעבר דירה, גירושין או מוות של אדם קרוב, יכולים להוביל לעלייה באכילה רגשית.
אכילה רגשית אצל ילדים יכולה להוביל למספר בעיות, כולל:
- עלייה במשקל: אכילה מרובה של מזונות עתירי קלוריות או מתוקים יכולה להוביל לעלייה במשקל.
- בעיות בריאותיות: עלייה במשקל עלולה להוביל לבעיות בריאותיות, כגון סוכרת, מחלות לב וכלי דם, ושבץ.
- בעיות נפשיות: אכילה רגשית עלולה להוביל לבעיות נפשיות, כגון דיכאון, חרדה והפרעות אכילה.
אם אתם חוששים שאולי ילדכם סובל מאכילה רגשית, חשוב לפנות לקבלת עזרה מקצועית. טיפול יכול לעזור לילדכם להבין את הרגשות שמובילים אותו לאכול באופן לא בריא, ולפתח מנגנוני התמודדות בריאים יותר.
אכילה רגשית אצל ילדים בגילאים שונים
אכילה רגשית יכולה להופיע בכל גיל, אך היא שכיחה יותר בגיל ההתבגרות. בגיל זה, בני נוער מתמודדים עם שינויים רבים, כולל שינויים הורמונליים, חברתיים ורגשיים. שינויים אלה יכולים להוביל לתחושות של חרדה, דיכאון וכעס, שיכולים להוביל לאכילה רגשית.
אכילה רגשית יכולה להופיע גם בגיל הרך. ילדים קטנים עדיין לומדים כיצד להתמודד עם רגשות שליליים בצורה בריאה. הם עשויים להשתמש באוכל כדרך להרגיע את עצמם או להימנע מרגשות קשים.
אכילה רגשית יכולה להופיע גם אצל נשים אחרי לידה. נשים אחרי לידה עשויות להרגיש חרדה, דיכאון או בדידות, שיכולים להוביל לאכילה רגשית.
אכילה רגשית: מה עושים?
אם אתם חוששים שאולי ילדכם סובל מאכילה רגשית, חשוב לדבר איתו על כך. הסבירו לו שאתם מודאגים מבריאותו, ושאתם רוצים לעזור לו.
הנה כמה טיפים שיכולים לעזור לכם לעזור לילדכם להתמודד עם אכילה רגשית:
- הקשיבו לילדכם. תנו לו להרגיש שאתם מבינים אותו, ואל תשפטו אותו.
- למדו את ילדכם כיצד להתמודד עם רגשות בצורה בריאה. עזרו לו לפתח מיומנויות כמו רגיעה עצמית, פתרון בעיות וקבלה עצמית.
- הציבו גבולות ברורים. ודאו שילדכם יודע מהם הכללים בבית לגבי אכילה בריאה.
- היוועצו באיש מקצוע. אם אתם חוששים שאתם לא יכולים לעזור לילדכם בעצמכם, פנו לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש.
אכילה רגשית ברפואה הסינית
הרפואה הסינית רואה את האדם כמערכת שלמה של גוף ונפש. היא מאמינה שכל בעיה פיזית או נפשית נובעת מחוסר איזון במערכת זו.
אכילה רגשית היא תופעה נפוצה שבה אנשים אוכלים בתגובה לרגשות שליליים, כגון חרדה, דיכאון, כעס או בדידות. הרפואה הסינית רואה את אכילה רגשית כסימן לחוסר איזון בין האיברים הפנימיים של הגוף, במיוחד בין הטחול, הלב והכבד.
אכילה רגשית ודיאטה: זה טוב?
אנשים רבים מנסים להתמודד עם אכילה רגשית באמצעות דיאטה. עם זאת, דיאטה עלולה להחמיר את הבעיה, מכיוון שהיא יכולה להוביל לתחושות של חרדה, תסכול והתמדה.
הרפואה הסינית טוענת שאכילה רגשית היא בעיה נפשית, ולכן יש לטפל בה באמצעות טיפול נפשי. טיפול נפשי יכול לעזור לאנשים להבין את הגורמים לאכילה הרגשית שלהם, ולפתח מנגנוני התמודדות בריאים יותר.
תזונאית אכילה רגשית
תזונאית אכילה רגשית היא דיאטנית קלינית המתמחה בטיפול באכילה רגשית. אכילה רגשית היא הנטייה להשתמש באוכל כדי להתמודד עם רגשות לא נעימים, כגון חרדה, כעס, או דיכאון.
תזונאית אכילה רגשית עוזרת לאנשים לפתח דפוסי אכילה בריאים יותר, תוך התמודדות עם הרגשות והמחשבות המעורבים באכילה רגשית.
טיפול אצל תזונאית אכילה רגשית כולל בדרך כלל את הרכיבים הבאים:
- הערכת מצב: התזונאית עורכת הערכה של דפוסי האכילה והרגשות של המטופל.
- הסבר על אכילה רגשית: התזונאית מסבירה למטופל מהי אכילה רגשית וכיצד היא משפיעה עליו.
- פיתוח אסטרטגיות התמודדות: התזונאית עוזרת למטופל לפתח אסטרטגיות התמודדות יעילות עם רגשות לא נעימים, ללא שימוש באוכל.
- תמיכה: התזונאית מספקת למטופל תמיכה ועידוד במהלך תהליך ההחלמה.
תזונאית אכילה רגשית יכולה להיות כלי יעיל לאנשים המתמודדים עם אכילה רגשית. טיפול אצל תזונאית אכילה רגשית יכול לעזור לאנשים לפתח דפוסי אכילה בריאים יותר ולהתמודד עם הרגשות והמחשבות המעורבים באכילה רגשית.
השוואה בין תזונאית אכילה רגשית לפסיכולוגית אכילה רגשית
תזונאית אכילה רגשית ופסיכולוגית אכילה רגשית שתיהן מומחיות לטיפול באכילה רגשית. עם זאת, ישנם כמה הבדלים בין שתי המקצועות:
- הכשרה: תזונאית אכילה רגשית היא דיאטנית קלינית שסיימה התמחות בטיפול באכילה רגשית. פסיכולוגית אכילה רגשית היא פסיכולוגית קלינית שסיימה התמחות בטיפול בהפרעות אכילה.
- גישה: תזונאית אכילה רגשית מתמקדת בטיפול בדפוסי האכילה של המטופל. פסיכולוגית אכילה רגשית מתמקדת בטיפול ברגשות והמחשבות המעורבים באכילה רגשית.
- מטרות הטיפול: מטרת הטיפול אצל תזונאית אכילה רגשית היא לפתח דפוסי אכילה בריאים יותר. מטרת הטיפול אצל פסיכולוגית אכילה רגשית היא לסייע למטופל להתמודד עם הרגשות והמחשבות המעורבים באכילה רגשית, כך שיוכלו לפתח דפוסי אכילה בריאים יותר באופן עצמאי.
אכילה רגשית אצל מתבגרים ומבוגרים
אכילה רגשית יכולה להופיע בכל גיל, אך היא שכיחה יותר אצל מתבגרים ומבוגרים.
אצל מתבגרים, אכילה רגשית יכולה להיגרם ממגוון גורמים, כולל שינויים הורמונליים, לחץ חברתי וקשיים רגשיים.
אצל מבוגרים, אכילה רגשית יכולה להיגרם ממגוון גורמים, כולל לחץ בעבודה או בבית, אירועים טראומטיים ובעיות נפשיות, כגון דיכאון או חרדה.
אכילה רגשית ומיינדפולנס
מיינדפולנס היא תרגול של קשב ופוקוס על ההווה, תוך התמקדות בהווה. היא יכולה להיות כלי יעיל להתמודדות עם אכילה רגשית.
כשאנחנו אוכלים באופן רגשי, אנחנו לא באמת ערים למה שאנחנו אוכלים או למה אנחנו מרגישים. אנחנו אוכלים מהר, בלי לעצור כדי לחשוב על מה שאנחנו עושים.
מיינדפולנס יכולה לעזור לנו להאט את הקצב ולהיות מודעים יותר לאכילה שלנו. כשאנחנו אוכלים באופן מודע, אנחנו מרגישים יותר את הטעם של האוכל, את הריח שלו ואת המרקם שלו. אנחנו גם יותר מודעים לתחושות הגוף שלנו, כמו רעב, שובע ותאבון.
מיינדפולנס יכולה גם לעזור לנו להבין את הרגשות שמובילים אותנו לאכול באופן לא בריא. כשאנחנו ערים לרגשות שלנו, אנחנו יכולים לבחור דרכים בריאות יותר להתמודד איתם.
הפרעות אכילה רגשית
הפרעות אכילה רגשית הן קבוצה של הפרעות נפשיות הקשורות באכילה מוגברת כתוצאה ממצוקה רגשית או נפשית.
הפרעות אלו כוללות בין השאר:
- אכילה רגשית (Emotional overeating) – אכילת יתר כתגובת התמודדות עם רגשות שליליים כמו עצב, דיכאון, חרדה וכעס.
- אכילה כפייתית (Binge eating disorder) – אכילת כמויות גדולות באופן כפייתי מבלי להרגיש שליטה על האכילה.
- אכילת לילה (Night eating syndrome) – צריכת 25% או יותר מכמות המזון היומית בשעות הערב המאוחרות או בלילה.
- אכילה סלקטיבית (Selective eating disorder) – צריכה נמוכה מאוד של מזונות בשל בעיות סנסוריות או חרדה.
מה ההבדל בין אכילה רגשית לאכילה כפייתית
ההבדל בין אכילה רגשית לאכילה כפייתית מתמקד במניעים ובאופן בו התנהגות האדם מתבטאת ביחס לאוכל:
אכילה רגשית היא אכילה כתגובה לרגשות, כמו עצבות, לחץ, או שינויים ברושם הרגשות. היא לא תמיד קשורה לרעב פיזי ונעשית כדי להפיק נחמה או לפרות רגשות. בדרך כלל, האדם לא בוחר במזון ספציפי והאכילה קשורה לרגשות או למצבי רוח.
אכילה כפייתית, מצד שני, היא אכילה עקב התחייבות מודעת לכמות מסוימת של אוכל או להגבלה במזון בהתאם למטרה מסוימת, כמו לשקם משקל או לשקם תמונת גוף. האדם עשוי להתעלם מרגשות הרעב או השובע ולפעמים לאכול על פי קריטריונים מוגדרים אחרים, למעשה, מתוך תחושת אי-נוחות מסוימת.
אכילה רגשית - למה זה יכול להיות מסוכן?
הפרעות אכילה אכילה רגשית, הוא פתח להפרעות אכילה ועלול להגביר את הסיכון להפרעות אכילה כמו בולמיה, אנורקסיה וכו'.
אכילה רגשית יכולה לגרום גם ל:
- רמות אינסולין גבוהות
- השמנת יתר
- מחלות לב וכלי דם
אכילה רגשית היא ממש התמכרות וקשה להפסיק אותה ללא טיפול ממוקד.
מה הם התסמינים לאכילה רגשית?
ישנם מספר סימנים באמצעותם נוכל לדעת שאנו סובלים מאכילה רגשית.
סימני אכילה רגשית עשויים לכלול:
- האכילה הופכת למנגנון קבוע של התמודדות לכל הרגשות.
- אכילה מהירה – מבלי לשים לב ממש, תאכלו כמויות גדולות של אוכל.
- חוסר יכולת להבדיל בין רעב לזלילה שתוקפת בתדירות גבוהה.
- הרגשה של חוסר סיפוק בסיום הארוחה.
- ניהול חיים סביב דיאטות קיצוניות.
- הרגשה של בושה וגועל כאשר מסתכלים על הגוף במראה.
התעסקות אובססיבית על הפעם הבאה שנצטרך לאכול שוב.
אכילה רגשית אבחון עצמי
כדי לאבחן האם אנו סובלים מאכילה רגשית, אנו יכולים לשאול את עצמנו מספר שאלות חשובות:
- האם אתם מוצאים את עצמכם אוכלים יותר ממה שאתם צריכים כאשר אתם מרגישים רגשות שליליים?
- האם אתם אוכלים מזונות עתירי קלוריות או מתוקים כאשר אתם מרגישים רגשות שליליים?
- האם אתם אוכלים מהר ובלעיסה לא טובה כאשר אתם מרגישים רגשות שליליים?
- האם אתם מרגישים אשמה או בושה לאחר שאתם אוכלים יותר מדי כאשר אתם מרגישים רגשות שליליים?
אם אתם עונים בחיוב על שלוש או יותר מהשאלות האלה, ייתכן שאתם סובלים מאכילה רגשית. עם זאת, חשוב לזכור שאבחון מדויק יכול להיעשות רק על ידי איש מקצוע מתחום בריאות הנפש.
אכילה רגשית טיפול תרופתי
קיימות מספר אפשרויות לטיפול תרופתי באכילה רגשית:
- תרופות אנטי-דיכאוניות מסוג SSRI – הן יכולות לסייע בוויסות המצב הרוח ולהפחית תסמינים של דיכאון וחרדה המעודדים לעיתים אכילה רגשית.
- תרופות ממשפחת ה-NDRI (כמו וולבוטרין) – הן יכולות להפחית דחפים כפייתיים לאכול. התרופה משפיעה על המוליך העצבי דופמין.
- תרופות ייצוב מצב רוח – הן מסייעות בייצוב מצבי רוח משתנים וקיצוניים המאפיינים לעיתים הפרעות אכילה.
חשוב לציין שתרופות אלו בדרך כלל פועלות בשילוב עם טיפול פסיכולוגי או טיפול התנהגותי-קוגניטיבי המסייעים לשנות הרגלי אכילה לא בריאים. יש להיוועץ בפסיכיאטר לגבי התרופה הספציפית המתאימה.
איך מטפלים באכילה רגשית?
טיפול באכילה רגשית דורש טיפול בשני מישורים:
- מישור רגשי: מטרת הטיפול היא לסייע לאדם להבין את הרגשות שמובילים אותו לאכול באופן לא בריא, ולפתח מנגנוני התמודדות בריאים יותר עם רגשות אלה. טיפולים רגשיים יעילים לטיפול באכילה רגשית כוללים פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית (CBT), טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) וטיפול משפחתי.
- מישור תזונתי: מטרת הטיפול היא לסייע לאדם לפתח הרגלי אכילה בריאים, כגון אכילה מודעת, אכילה מסודרת והקפדה על תזונה מאוזנת.
פתרון לאכילה רגשית
אין פתרון אחד לאכילה רגשית, והטיפול המתאים יהיה תלוי בגורמים שונים, כגון חומרת הבעיה, הגורמים הרגשיים המובילים לאכילה הרגשית, והעדפותיו של האדם. עם זאת, טיפול משולב, הכולל טיפול רגשי ותזונתי, נחשב ליעיל ביותר להתמודדות עם אכילה רגשית.
איך מתמודדים עם אכילה רגשית?
להלן כמה טיפים איך להתמודד עם אכילה רגשית:
- הכר את הגורמים לאכילה הרגשית שלך. מה גורם לך לאכול יותר ממה שאתה צריך? כאשר תבין את הגורמים, תוכל להתחיל לפתח מנגנוני התמודדות בריאים יותר.
- הקשב לרגשות שלך. אל תנסה לדכא את הרגשות שלך, אלא תתמודד איתם בצורה בריאה. אם אתה מרגיש עצוב, כועס או חרמן, מצא דרך לגיטימית להביע את הרגשות הללו.
- התמודד עם הלחץ שלך. לחץ הוא אחד הגורמים העיקריים לאכילה רגשית. מצא דרכים בריאות להתמודד עם הלחץ שלך, כגון פעילות גופנית, מנוחה מספקת וזמן איכות עם אנשים שאתה אוהב.
- הקפד על תזונה בריאה. אכילה של מזונות בריאים תעזור לך להרגיש טוב יותר פיזית ונפשית.
אם אתה מתמודד עם אכילה רגשית, חשוב לפנות לקבלת עזרה מקצועית. טיפול יכול לעזור לך להתמודד עם הרגשות שלך ולפתח הרגלי אכילה בריאים יותר.
באמצעות הטיפול והליווי שאעניק לכם נבין ביחד מתי האוכל הפך למוקד סבוך של התמכרות ,שיפוט נוקשה ובריחה.
הצלחת הטיפול מחייבת שיתוף פעולה מלא מצד המטופל/ת וכן רצון בשינוי, מחויבות גבוהה והתמדה בתהליך**
משכו של סשן טיפול סטנדרטי הוא שעה וחצי ומשכו של סשן טיפול המשלב כלי אקסס בארס הוא שעתיים
אכילה רגשית במלחמה
בזמן מלחמה, אנשים רבים חווים רגשות של פחד, חרדה, חוסר אונים, וחוסר ביטחון. רגשות אלו יכולים להוביל לאכילה רגשית, כדרך להתמודד עם הלחץ והמצוקה.
אכילה רגשית בזמן מלחמה יכולה להתבטא במגוון דרכים, כגון:
- אכילה של כמויות גדולות של מזון באופן לא מבוקר.
- אכילה של מזון לא בריא או מזיק.
- אכילה של מזון באופן קבוע או תכופות.
אכילה רגשית בזמן מלחמה עלולה להוביל לבעיות בריאותיות רבות, כגון:
- עלייה במשקל.
- בעיות עיכול.
- מחלות לב.
- סוכרת.
חשוב להיות מודעים לאכילה רגשית בזמן מלחמה, ולנסות למצוא דרכים בריאות יותר להתמודד עם הלחץ והמצוקה.
להלן כמה טיפים להתמודדות עם אכילה רגשית בזמן מלחמה:
- הכיר את הרגשות שלך. לפני שאתה אוכל, קח כמה דקות להבין מה אתה מרגיש.
- מצא דרכים אחרות להתמודד עם הרגשות שלך. פעילות גופנית, מדיטציה, או שיחה עם חבר או בן משפחה יכולים לעזור לך להתמודד עם הלחץ והמצוקה בצורה בריאה.
- הגדיר לעצמך גבולות. קבע לעצמך כמה פעמים בשבוע אתה מוכן לאכול באופן לא בריא או מזיק.
אם אתה מתקשה להתמודד עם אכילה רגשית, חשוב לפנות לעזרה מקצועית. טיפול פסיכולוגי יכול לעזור לך להבין את הגורמים לאכילה הרגשית ולפתח אסטרטגיות התמודדות יעילות.
