ארפיד (Arfid – Avoidant/restrictive food intake disorder) היא הפרעת אכילה המתבטאת בהימנעות או מגבלה חמורה של צריכת מזון, אך אינה נובעת מחרדת משקל או מהפרעה בדימוי הגוף, כמו באנורקסיה או בולימיה. להלן מאמר בן כ-1000 מילים על ההפרעה הזו:
ארפיד – ההפרעה השקטה שיכולה להסתיר סכנות
פעמים רבות אנחנו נתקלים בילדים "בררנים" במזון או בוגרים שאוכלים רק "דברים מסוימים". קיימים אלה שמסרבים בתוקף לטעום מאכלים חדשים או להכניס לפיהם מרקמים לא מוכרים. במקרים רבים אלו תגובות רגילות של "בררנות" במזון שחולפות עם הגיל והחשיפה. אך לעתים, מדובר בתסמינים של הפרעת אכילה פחות מוכרת – ארפיד.
מהי ארפיד?
ארפיד (Avoidant/restrictive food intake disorder) היא הפרעת אכילה בה האדם נמנע או מגביל באופן משמעותי את צריכת המזון, אך לא בשל חרדה ממשקל או מדימוי גוף כמו באנורקסיה. במקום זאת, קיימים גורמים אחרים כמו חוסר תיאבון, חרדה מאכילה או עניינים סנסוריים הקשורים לריח, טעם ומרקם של מזון.
הפרעה זו מוגדרת כאשר קיימת הימנעות או הגבלה משמעותית במשך זמן רב בצריכת מזונות מסוימים, מצבים או מצבים חברתיים הקשורים באכילה. זה עלול לגרום לתת-תזונה משמעותית, השפעה על הצמיחה והתפתחות (בילדים), משקל לא תקין והשלכות פיזיות או נפשיות חמורות.
סוגי ארפיד קיימים שלושה סוגים עיקריים של ארפיד:
- ארפיד סנסורית – קשורה ברגישויות סנסוריות לריחות, טעמים, מרקמים של מזון
- ארפיד המבוססת על חוויות טראומטיות – נובעת מחרדות או טראומות הקשורות למצבי אכילה
- ארפיד ללא סיבה ברורה – חוסר עניין וחוסר תיאבון למזון ללא גורם מזוהה
שכיחות ההפרעה ארפיד
ארפיד נחשבת להפרעת אכילה יחסית נדירה, אך ייתכן שהיא פחות מדווחת בגלל היותה פחות מוכרת לציבור.
מחקרים שונים מעריכים את השכיחות של ארפיד בטווח שבין 5% ועד 14% מכלל מקרי הפרעות האכילה. כלומר, בין אחד מכל 20 מקרים ועד כמעט אחד מכל 7 מקרים של הפרעות אכילה הם בפועל ארפיד.
ההערכות מראות כי ארפיד שכיחה יותר בקרב ילדים ובני נוער מאשר במבוגרים. כ-3% מהילדים ו-14% מהמתבגרים עשויים לענות על הקריטריונים של ארפיד.
ארפיד אינה הפרעה נדירה לגמרי, אך ייתכן שהיא פחות מזוהה או מדווחת כי לעתים נחשבת כ"בררנות" במזון ולא כהפרעה קלינית.
בשל היותה פחות מוכרת, יש קושי באבחון והתערבות מוקדמת בארפיד. המודעות הנמוכה לקיומה עלולה לגרום להחמרת המצב ולסיבוכים רפואיים קשים הנובעים מתת-תזונה.
לכן, חשוב להעלות את המודעות לקיומה של ההפרעה ולהכיר את סימני האזהרה, במיוחד בקרב הורים לילדים ובני נוער. כך ניתן יהיה לאבחן ולטפל בזמן בארפיד ולמנוע את הסיבוכים האפשריים.
תסמינים לארפיד
הסימפטומים העיקריים לזיהוי ארפיד הם:
סימפטומים קשורים לצריכת מזון:
- הימנעות או סירוב לאכול מזונות מסוימים עקב מרקמים, ריחות או טעמים לא רצויים.
- צריכה מוגבלת ביותר של סוגים שונים של מזון.
- בררנות משמעותית במזון המתבטאת בהעדפה לאכול אותם מזונות לאורך זמן.
- חוסר תיאבון כרוני או אובדן תיאבון.
- חרדה או פחד ממזונות מסוימים או מסיטואציות אכילה.
- ירידה במשקל או עיכוב בגדילה (בילדים).
- סירוב לטעום או לנסות מזונות חדשים.
סימנים נלווים:
- חוסר עניין במזון ובאכילה.
- תופעות של דחק או חרדה במצבים הקשורים לאכילה.
- הקאות אובחילות כתוצאה ממזון או מצבי אכילה.
- התעלמות מרעב או מוקד עניין אחר במקום אכילה.
- קשיים בויסות רגשי במצבים הקשורים למזון ואכילה.
- השפעה על איכות החיים עקב החרדות והמגבלות התזונתיות.
במקרים חמורים, ארפיד עלולה להוביל לתת-תזונה חמורה, התייבשות, איבוד משקל משמעותי ועיכוב בגדילה פיזית ובהתפתחות אצל ילדים.
חשוב לזהות את הסימפטומים בזמן ולפנות לייעוץ רפואי/טיפולי מתאים. ארפיד אמנם נפוצה פחות מהפרעות אכילה אחרות, אך עלולה לגרום לסיבוכים חמורים ללא התערבות מתאימה.
כאשר ארפיד לא מטופלת כראוי, יכולים להתפתח סיבוכים רפואיים חמורים כמו אי ספיקת לב, התייבשות קשה, אנמיה, דלקות וכשל תפקודי גוף חיוניים. לכן, חשוב לזהות סימנים של ארפיד ולקבל טיפול מתאים.
ארפיד סנסורית
ארפיד סנסורית היא צורה של הפרעת אכילה מסוג ארפיד (Avoidant/Restrictive Food Intake Disorder) שבה הסיבה העיקרית להימנעות או להגבלה של צריכת מזון נובעת מרגישויות חושיות יתר לגירויים הקשורים במזון.
אצל אנשים עם ארפיד סנסורית, הגורם המרכזי הוא קושי לעבד וסבול תחושות מסוימות של ריחות, טעמים, צבעים, מרקמים ומראה של מזונות מסוימים. להלן כמה מהתסמינים האופייניים:
רגישות לריחות חזקים אנשים עם ארפיד סנסורית עלולים להימנע ממזונות בעלי ריחות עזים או לא נעימים עבורם כמו גבינות, דגים, בשרים מעושנים, בצלים וכדומה.
קושי עם מרקמים מסוימות הם עלולים להתקשות במרקמים רכים, קרמיות, גושיות, ג'לטיניות או להפך – מרקמים קשים מאוד או פריכים. זה יכול להוביל לדחייה של מזונות כמו קיש, קינוחים, גבינות רכות ועוד.
פחד ממראה לא נעים המראה החזותי של מזון מסוים כמו תולעים, זחלים, צמחים שלמים עם עלים, עור של בשר וכדומה עלול לגרום לפחד ודחייה חריפה.
קושי עם טעמים חריפים/מרוכזים טעמים חזקים, חריפים או מתובלים ביתר יכולים להיות קשים עבור חלק מהסובלים מארפיד סנסורית.
התנגדות לערבוב מזונות לעתים הסובל מארפיד סנסורי יתקשה בערבוב של מזונות בעלי צבעים, מרקמים וטעמים שונים באותה מנה.
בסך הכל, המקור להפרעה נעוץ בקושי של המערכת החושית והסנסורית לעבד כנראה את הגירויים הקשורים למזון. זה גורם לחרדה ולדחייה ולכן להימנעות או הגבלה חמורה של צריכת אותם מזונות.
הטיפול בארפיד סנסורית כולל בדרך כלל התערבות דיאטנית לחשיפה הדרגתית למזונות תחת הכוונה, טיפול התנהגותי קוגניטיבי להתמודדות עם החרדות וגם טיפול בוויסות חושי לשיפור יכולת העיבוד הסנסורי.
טיפול בארפיד
טיפול בארפיד (Avoidant/Restrictive Food Intake Disorder) דורש גישה רב-תחומית ומותאמת אישית. להלן מרכיבים עיקריים בטיפול בהפרעה זו:
טיפול תזונתי-דיאטני
- יצירת תוכנית תזונתית אישית על ידי דיאטן/ית קליני/ת להשלמת מחסורים תזונתיים, חשיפה הדרגתית למזונות חדשים ומגוונים.
- התערבות חושית – הדרכה כיצד להתמודד עם רגישויות למרקמים, ריחות וטעמים של מזון באמצעות חשיפה הדרגתית וטכניקות דימויון והרפיה.
- הכנת המזונות בדרכים המעודדות אכילה כגון חיתוך לצורות מוכרות, שימוש בקישוטים וצבעים ידידותיים.
טיפול פסיכולוגי וטיפול התנהגותי
- 4. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לטיפול בחרדות הקשורות למזון, לשינוי תפיסות שגויות ופיתוח גישה חיובית כלפי האכילה.
- טיפול התנהגותי דרך חשיפה הדרגתית למצבים הקשורים באכילה ומזונות.
- פיתוח כלים להתמודדות עם לחצים וקשיים רגשיים ללא שימוש לרעה באכילה.
משפחתי וקבוצתי
- 7. טיפול/הדרכה להורים להקניית גישה נכונה, סבלנות וכלים לטיפול בבררנות בילדים.
- קבוצות תמיכה והעצמה לאנשים הסובלים מארפיד לחלוק חוויות, לקבל תמיכה ולהיחשף למזונות חדשים בסביבה בטוחה.
- פיתוח מיומנויות חברתיות להתמודדות עם נושא האכילה באירועים חברתיים.
רפואי
- מעקב רפואי צמוד להשלמת חוסרים תזונתיים, מעקב אחר הרכב הגוף וזיהוי סיבוכים רפואיים אפשריים הקשורים לתת-תזונה.
- שילוב תרופות במידת הצורך לטיפול בהשלכות כגון דיכאון, חרדה וזיהוי קשיים נוירולוגיים.
- התערבויות רפואיות כגון זונדה או תזונה תעשייתית במקרים קיצוניים של תת-משקל או תת תזונה חריפה.
טיפול בארפיד דורש סבלנות רבה, כיוון שמדובר בתהליך איטי של חשיפה הדרגתית, בניית אמון עם המזון ושינוי תפיסות והתנהגויות ממושכות. יש לטפל הן בהיבט הפיזי התזונתי והן בהיבט הנפשי-רגשי-התנהגותי. שילוב כל המרכיבים יחד נדרש לשיקום מלא מההפרעה.