בלוטת התריס והשמנה – הקשר ההדוק
השמנה היא מצב שכיח המושפע ממגוון גורמים, אחד מהם הוא תפקוד בלוטת התריס. בלוטת התריס, הממוקמת בצוואר, מפרישה הורמונים החיוניים לתהליכים מטבוליים בגוף. חוסר איזון בהורמונים אלו עלול לגרום להשלכות על המשקל ויכולת שריפת השומן. להלן נרחיב על הקשר בין בלוטת התריס להשמנה:
הפרעה בתפקוד התריס והשמנה
הפרעת יתר-פעילות של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם), הגורמת לייצור מוגבר של הורמונים תירואידיים, יכולה לגרום לאובדן משקל וקושי בהשמנה בשל מטבוליזם מוגבר והאצת חילוף החומרים. לעומת זאת, הפרעת חסר-פעילות (היפותירואידיזם) מביאה להפרשה נמוכה של הורמונים תירואידיים ועלולה לגרום להאטת מטבוליזם, קושי בשריפת שומנים והשמנה.
גורמי הסיכון
חסר-פעילות של בלוטת התריס נפוצה יותר בקרב נשים. גורמים נוספים העשויים להגביר את הסיכון כוללים היסטוריה משפחתית של הפרעות תריס, מצבים רפואיים מסוימים והריון. יתר-פעילות נדירה יותר אך עלולה לנבוע ממצבים כמו מחלת גרייבס.
הסימפטומים המלווים בנוסף להשמנה או קושי להשמין, נשים עם חסר-פעילות של התריס עלולות גם לחוות עייפות, קהות, צמרמורות, כאבי שרירים ודיכאון. באופן דומה, יתר-פעילות יכולה לגרום גם לסימפטומים של רעידות, דפיקות לב מוגברות וחרדה.
הטיפול
באמצעות בדיקת דם פשוטה ניתן לאבחן הפרעות תריס. טיפול תרופתי, אורח חיים בריא ותזונה נכונה עשויים לאזן את רמות ההורמונים ולסייע בשמירה על משקל בריא. במקרים חמורים, עשוי להידרש טיפול ניתוחי או קרינתי.
חשוב לזכור שהקשר בין בלוטת התריס למשקל הוא חזק, ולכן חשוב לעקוב אחר תפקודה ולטפל בהפרעות במידת הצורך. פנייה לרופא והתאמת הטיפול המתאים יסייעו במניעת השמנה לא רצויה או אובדן משקל בלתי רצוי בשל הפרעות תירואידיות.
תת-פעילות של בלוטת התריס והרזיה – מאבק כפול
תת-פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם) היא מצב שבו הבלוטה אינה מפרישה מספיק הורמונים תירואידיים לגוף. מצב זה עלול לגרום לקשיים רבים, ואחד הבולטים שבהם הוא קושי להרזות. הקשר בין תת-פעילות תירואידית להרזיה הוא מורכב וחשוב להכירו:
האטת מטבוליזם – הורמוני התריס אחראים על קצב המטבוליזם בגוף. כאשר רמותיהם נמוכות, המטבוליזם האנרגטי והשריפה הבסיסית של קלוריות איטיים, מה שמקשה על הרזיה.
קושי לשרוף שומן – חוסר בהורמונים תירואידיים פוגע ביכולת הגוף לשרוף ולנצל שומנים כמקור אנרגיה. שריפת השומנים איטית, והרזיה מוקשת.
עייפות ועצלות – תת-פעילות התריס גורמת לתחושות כרוניות של עייפות, חוסר מרץ ואף דיכאון. מצב זה מוביל לפעילות גופנית פחותה ולקושי בהרזיה.
שינויים בתיאבון – אצל חלק מהאנשים עם תת-פעילות, התיאבון עולה בצורה לא נשלטת בשל השינויים ההורמונליים, מה שמקשה אף יותר על הרזיה.
הצטברות נוזלים – הפרעה זו עלולה לגרום להצטברות נוזלים שמתבטאת בנפיחות. התוצאה עלולה להיות עלייה דרמטית במשקל שאינה קשורה לשומן.
לאור הקשיים הללו, הרזיה במקרה של תת-פעילות תירואידית הופכת לאתגר כפול – הן מבחינה מטבולית והן מבחינת המוטיבציה והיכולת הפיזית. טיפול תרופתי להחזרת רמות ההורמונים לערכים תקינים, שילוב תזונה מותאמת ופעילות גופנית הדרגתית הם הכרחיים להרזיה מוצלחת. בנוסף, סבלנות והמשכיות בתהליך חיוניות עקב קצב ההרזיה האיטי הצפוי. כמובן, יש לפעול בהתאם להנחיות רפואיות.
כריתת בלוטת התריס השמנה
כריתת בלוטת התריס היא ניתוח שבו מסירים את כל בלוטת התריס או חלק ממנה. בלוטת התריס אחראית על ייצור הורמונים חיוניים המסדירים תפקודים רבים בגוף, ביניהם חילוף חומרים, צריכת אנרגיה וקצב הלב.
השפעות אפשריות של כריתת בלוטת התריס על משקל הגוף:
- ירידה ברמות הורמוני בלוטת התריס: כתוצאה מכריתת בלוטת התריס, רמות הורמוני בלוטת התריס יורדות משמעותית. ירידה זו עלולה להוביל להאטה בקצב חילוף החומרים, מה שעלול לגרום לעלייה במשקל,
- שינויים בתאבון: ירידה ברמות הורמוני בלוטת התריס עלולה גם להשפיע על התיאבון, ולגרום לתחושת רעב מוגברת.
- שינויים במצב הרוח: ירידה ברמות הורמוני בלוטת התריס עלולה להוביל גם לשינויים במצב הרוח, כגון דיכאון, חרדה ועייפות. שינויים אלו עלולים להוביל לאכילה רגשית ועלייה במשקל.
- גורמים נוספים: גורמים נוספים שאינם קשורים ישירות לכריתת בלוטת התריס, כגון תזונה לא בריאה, חוסר פעילות גופנית, גנטיקה וגורמים נפשיים, יכולים גם לתרום לעלייה במשקל, ללא קשר לניתוח.
יתר פעילות בלוטת התריס השמנה
יתר פעילות בלוטת התריס, הידועה גם כהיפרתירואידיזם, היא מצב רפואי בו בלוטת התריס מייצרת עודף הורמונים. כתוצאה מכך, חילוף החומרים בגוף עולה באופן משמעותי, מה שיכול להוביל למגוון תסמינים, ביניהם:
- עצבנות וחרדה
- קושי בשינה
- רעידות
- הזעה מוגברת
- ירידה בתיאבון
- ירידה במשקל (ללא שינוי בתזונה או פעילות גופנית)
למרות שיתר פעילות בלוטת התריס קשורה לרוב לירידה במשקל, ייתכן שתהיה עלייה קלה במשקל אצל חלק מהאנשים.
הסיבות לכך אינן לגמרי ברורות, אך ייתכן שהן קשורות לגורמים הבאים:
- שינויים בתיאבון: ירידה בתיאבון היא תסמין נפוץ של יתר פעילות בלוטת התריס. עם זאת, אצל חלק מהאנשים, ירידה זו בתיאבון עשויה להיות מפוצה על ידי אכילה רגשית כתוצאה מעצבנות וחרדה.
- שינויים במערכת העיכול: יתר פעילות בלוטת התריס עלולה להאיץ את תנועתיות המעי, מה שיכול להוביל לספיגה פחות יעילה של חומרים מזינים מהמזון. כתוצאה מכך, ייתכן שיהיה צורך לאכול יותר מזון כדי לשמור על משקל תקין.
- שינויים במאזן הנוזלים: יתר פעילות בלוטת התריס עלולה להוביל לאובדן נוזלים מוגבר דרך השתן, מה שיכול להסוות עלייה קלה במשקל.
- גורמים נוספים: גורמים נוספים שאינם קשורים ישירות ליתר פעילות בלוטת התריס, כגון תזונה לא בריאה, חוסר פעילות גופנית, גנטיקה וגורמים נפשיים, יכולים גם לתרום לעלייה במשקל, ללא קשר למצב בלוטת התריס.
תת פעילות בלוטת התריס השמנה
תת-פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם) קשורה באופן ישיר להשמנה ועלייה במשקל אצל רבים מהסובלים ממצב זה. הקשר בין השניים נובע ממספר גורמים:
- האטת מטבוליזם – הורמוני התריס אחראים על קצב חילוף החומרים והמטבוליזם בגוף. כאשר רמות ההורמונים נמוכות, התהליכים המטבוליים מואטים, הגוף שורף פחות קלוריות במנוחה וקשה יותר להרזות או לשמור על משקל תקין.
- שריפת שומן לקויה – תת-פעילות תירואידית פוגעת ביכולת הגוף לנצל ולשרוף שומנים כמקור אנרגיה באופן יעיל. השומנים לא "נשרפים" וגורמים לעלייה במשקל ולהצטברות שומן גופני.
- עייפות ועצלות – הפחתה ברמות ההורמונים גורמת לתחושות כרוניות של עייפות, חוסר מרץ ואנרגיה. מצב זה מקשה על פעילות גופנית, שהיא חלק חשוב בשמירה על משקל תקין.
- שינויים בתיאבון – בחלק מהמקרים, תת-פעילות התריס עלולה לגרום לעלייה בתיאבון ולתשוקה למזונות מסוימים כמו פחמימות ממותקות. תיאבון מוגבר מקשה על שליטה בצריכת קלוריות ומוביל להשמנה.
- הצטברות נוזלים – הפרעה בפעילות התריס גורמת לעתים להצטברות נוזלים בגוף, שמתבטאת בנפיחות והעלאת משקל לא מבוקרת.
טיפול נכון בהיפותירואידיזם על ידי שילוב תרופות להשלמת הורמוני התריס, תזונה מאוזנת ופעילות גופנית סדירה עשוי למנוע ולטפל בהשמנה הקשורה במצב זה. מעקב ווידוא כי רמות ההורמונים מאוזנות הוא חיוני להצלחת ההתמודדות עם העלייה במשקל.
חשוב לציין:
- טיפול נכון בתת פעילות בלוטת התריס באמצעות תרופות הורמונאליות חלופיות יכול לסייע לירידה במשקל אצל אנשים הסובלים מעודף משקל או השמנת יתר.
- עם זאת, ירידה במשקל אינה תופעת לוואי מובטחת של הטיפול, והיא תלויה גם בגורמים נוספים, כגון תזונה, פעילות גופנית וגנטיקה.
- אנשים הסובלים מתת פעילות בלוטת התריס ורוצים לרדת במשקל, מומלץ להתייעץ עם דיאטנית או תזונאי מוסמך לקבלת תוכנית תזונה מותאמת אישית.
- פעילות גופנית סדירה חשובה גם כן לירידה במשקל ולשיפור הבריאות הכללית.
