ישנן מספר אפשרויות טיפול תרופתיות עיקריות להפרעות אכילה:

• תרופות נוגדות דיכאון – במיוחד SSRI כמו פרוזאק, ציפרלקס ואחרות. הן יכולות לסייע בריפוי דיכאון, חרדה ומצב רוח נמוך הקשורים להפרעות אכילה.
• תרופות נוגדות פסיכוזה – למשל זיפרסידון, ריספרידון ואולנזפין. הן יכולות לסייע בהפחתת מחשבות שליליות וכפייתיות על אוכל, משקל ודימוי גוף.
• תרופות משככות תיאבון – למשל מתילפנידט, טופירמט ואחרות. הן יכולות לסייע בהפחתת תחושת רעב ודחף עז לאכול.
• תוספי מזון – למשל תוספי אבץ, סידן וויטמין D לחיזוק העצמות במקרה של הידלדלות עצם.

חשוב להדגיש שתרופות הן חלק מטיפול רב-ממדי, ויש לשלב אותן עם טיפול פסיכולוגי ושינוי הרגלי אכילה ואורח חיים. יש להתייעץ עם פסיכיאטר או רופא משפחה בנוגע לאופציות הטיפול המתאימות לכל מקרה.

איך להתמודד עם הפרעות אכילה?

 להתמודד עם הפרעות אכילה יכול להיות תהליך מאתגר, אך קריטי לשים לב לסוגי ההפרעות השונים כדי להבין כיצד לטפל בהן. ישנם כמה סוגים של הפרעות אכילה, כגון האנורקסיה הנפרולקטית שבה מתבצע ריסוק נפטר והבולימיה שבה מתבצע ריבוי מאוד של אכילה וטפילה.

ההפרעות בדימוי הגוף עשויות לגרום לאדם לראות את עצמו בצורה שאינה תואמת למציאות. זה יכול להיות מסוכן ולהשפיע על הבריאות הפיזית והנפשית של האדם. לעיתים קרובות, ההפרעות בדימוי הגוף מקושרות להפרעות אכילה.

הפרעות אכילה ודיכאון נקשרות לעיתים קרובות. אדם הנאבק עם הפרעות אכילה עשוי להתמודד גם עם דיכאון, שהוא תחושה קשה ומובילה לאבדן עניין בפעילויות יומיומיות ובחיים כולל. טיפול מקצועי יכול לסייע להתמודד עם שני התופעות הללו, ולסייע לאדם להתחיל להתרגש מחדש לחיים ולהתאים את הקשר שלו עם האוכל.

אבחון הפרעות אכילה

איך אני אדע האם יש לי הפרעות אכילה? ובכן, הפרעות אכילה הן הפרעות נפשיות המתאפיינות בהתנהגויות אכילה פתולוגיות, כגון דיאטות קיצוניות, התקפי זלילה, הקאה, שימוש במשלשלים או משתנים, או פעילות גופנית מוגזמת. הפרעות אכילה יכולות להוביל למגוון בעיות בריאותיות, כולל בעיות פיזיות, נפשיות וחברתיות.

אבחון הפרעות אכילה נעשה על ידי איש מקצוע מוסמך, כגון פסיכולוג, פסיכיאטר, דיאטנית או רופא. האבחון כולל שיחה עם המטופל, בדיקה גופנית ובחינת ההיסטוריה הרפואית והנפשית שלו.

אשפוז הפרעות אכילה

במקרים מסוימים, ייתכן שיהיה צורך באשפוז של אנשים עם הפרעות אכילה. אשפוז יכול להיות יעיל במקרים בהם ההפרעה חמורה, או כאשר המטופל מסרב לקבל טיפול.

אשפוז יכול להיעשות במסגרת בית חולים פסיכיאטרי או במסגרת מרכז טיפול בהפרעות אכילה. במהלך האשפוז, המטופל יקבל טיפול נפשי, טיפול תזונתי, וטיפול רפואי במידת הצורך.

מה לא להגיד לאנשים עם הפרעות אכילה

חשוב לזכור שאנשים עם הפרעות אכילה הם פגיעים, ויש להימנע מלומר להם דברים שעלולים לפגוע בהם או להחמיר את ההפרעה שלהם.

להלן כמה דוגמאות לדברים שעדיף לא להגיד לאנשים עם הפרעות אכילה:

• "את צריכה לאכול יותר."
• "את צריכה לרדת במשקל."
• "את נראית טוב יותר כשהייתי רזה יותר."
• "את צריכה להפסיק עם השטויות האלו."

דברים אלו עלולים לגרום לאנשים עם הפרעות אכילה להרגיש אשמה, בושה או תחושת כישלון. חשוב לתמוך באנשים עם הפרעות אכילה, ולהראות להם שאתם מאמינים בהם ושאתם רוצים לעזור להם.

שכיחות הפרעות אכילה בישראל

הפרעות אכילה הן הפרעות נפשיות המתאפיינות בהתנהגויות אכילה פתולוגיות, כגון דיאטות קיצוניות, התקפי זלילה, הקאות, שימוש במשלשלים או משתנים, או פעילות גופנית מוגזמת. הפרעות אכילה יכולות להוביל למגוון בעיות בריאותיות, כולל בעיות פיזיות, נפשיות וחברתיות.

על פי נתוני משרד הבריאות, כ-6% מהנשים בישראל סובלות מהפרעות אכילה, ו-0.5% מהגברים בישראל סובלים מהפרעות אכילה. הפרעות אכילה שכיחות יותר בקרב נשים בגיל ההתבגרות ובגילאי 20-30.

אם אתם חושדים שאתם או מישהו שאתם מכירים סובל מהפרעת אכילה, חשוב לפנות לעזרה מקצועית. ישנם אנשי מקצוע רבים בתחום הפרעות האכילה שיכולים לעזור לכם להתמודד עם ההפרעה ולשפר את איכות חייכם.

אנשי המקצוע הבאים יכולים לעזור לכם להתמודד עם הפרעות אכילה:

• פסיכיאטר הפרעות אכילה: פסיכיאטר הפרעות אכילה הוא רופא מומחה בבריאות הנפש. פסיכיאטר יכול לעזור לכם להבין את הגורמים להפרעת האכילה שלכם ולפתח אסטרטגיות התמודדות בריאותיות.
• תזונאית הפרעות אכילה: תזונאית הפרעות אכילה היא תזונאית מומחית בטיפול בהפרעות אכילה. תזונאית הפרעות אכילה יכולה לעזור לכם לפתח הרגלי תזונה בריאים ולשמור על משקל בריא.
• דיאטנית קלינית הפרעות אכילה: דיאטנית קלינית הפרעות אכילה היא דיאטנית מומחית בטיפול בהפרעות אכילה. דיאטנית קלינית הפרעות אכילה יכולה לעזור לכם לפתח הרגלי תזונה בריאים ולשמור על משקל בריא.

הפרעת אכילה לא ספציפית: צללים על צלחת

הפרעת אכילה לא ספציפית (EDNOS – Eating Disorder Not Otherwise Specified) היא הפרעת אכילה שמשתייכת לקבוצת הפרעות האכילה אך אינה מתאימה באופן מלא לאף אחת מהקטגוריות המוכרות, כגון אנורקסיה נרבוזה או בולימיה נרבוזה. הפרעה זו כוללת תסמינים של הפרעות אכילה אחרות, אך באה לידי ביטוי בצורה שונה. במאמר זה נדון בהבנה של הפרעת אכילה לא ספציפית, הגורמים להתפתחותה, התסמינים וההשפעות שלה, ודרכי התמיכה והטיפול הזמינות.

גורמים להתפתחות הפרעת אכילה לא ספציפית

הפרעת אכילה בלתי ספציפית יכולה להתפתח כתוצאה ממגוון גורמים, בדומה להפרעות אכילה אחרות:

1. גורמים פסיכולוגיים: דימוי גוף שלילי, הערכה עצמית נמוכה, דיכאון, חרדה ופרפקציוניזם יכולים לתרום להתפתחות ההפרעה.
2. גורמים חברתיים: לחץ חברתי להתאים לאידיאלים של יופי, בריונות, והתעלמות חברתית יכולים להשפיע על ההתפתחות של הפרעת אכילה בלתי ספציפית.
3. גורמים תרבותיים: תרבות המדגישה רזון ויופי בלתי מציאותי משפיעה על תפיסת הגוף והערכה העצמית של אנשים, ויכולה להוביל להפרעות אכילה.
4. גורמים גנטיים וביולוגיים: ישנם מחקרים שמצביעים על כך שהפרעות אכילה יכולות להיות מושפעות מגנטיקה ומגורמים ביולוגיים נוספים.

דרכי תמיכה וטיפול בהפרעת אכילה לא ספציפית

הטיפול בהפרעת אכילה בלתי ספציפית דורש גישה רב-תחומית הכוללת:

1. טיפול פסיכולוגי: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) יכול לעזור לאנשים לזהות ולשנות דפוסי חשיבה והתנהגות לא בריאים הקשורים לאכילה ולמראה החיצוני.
2. ייעוץ תזונתי: דיאטנית קלינית יכולה לסייע בבניית תוכנית תזונתית מאוזנת ובריאה, ולהדריך את המטופלים לקראת אכילה נכונה.
3. טיפול רפואי: במקרים חמורים, ייתכן צורך בטיפול רפואי לשם תיקון נזקים פיזיים שנגרמו עקב ההפרעה.
4. תמיכה חברתית: קבוצות תמיכה וסביבה תומכת יכולים להקל על התהליך הטיפולי ולסייע בהתמודדות עם הבעיה.
5. משפחה וקהילה: מעורבות ותמיכה מצד המשפחה והקהילה חשובות מאוד. חינוך והעלאת מודעות בנושא יכולים לסייע בהפחתת הלחץ החברתי ובקבלת הסובלים מההפרעה.