תסמונת פיקה היא הפרעת אכילה המתבטאת באכילה מתמשכת וחוזרת של חומרים שאינם מזון, כגון עפר, חול, נייר, קרח, שיער, צמר גפן, לכלוך, אבק, פחם, חימר, סבון, גיר, צואה, תפוחי אדמה לא מבושלים, קמח ועוד. התסמונת נחשבת לתסמונת של גיל הילדות, אך יכולה להופיע גם אצל מבוגרים, בעיקר במקרים של לקות התפתחותית חמורה.
הגורמים לתסמונת פיקה אינם ידועים במלואם, אך ייתכן שהם קשורים לגורמים הבאים:
- חסרים תזונתיים: מחסור בברזל, אבץ או חומרים מזינים אחרים עלול לגרום לתשוקה לחומרים לא אכילים.
- הפרעות נפשיות: תסמונת פיקה יכולה להיות קשורה להפרעות נפשיות, כגון טראומה נפשית, הזנחה הורית, אוטיזם, סכיזופרניה, הפרעות אכילה, OCD ועוד.
- גורמים חברתיים: ילדים עשויים ללמוד התנהגות של אכילת חומרים לא אכילים ממבוגרים או ילדים אחרים.
- גורמים תרבותיים: בחלק מהתרבויות, אכילת חומרים מסוימים נחשבת לטקס או חלק מהרפואה המסורתית.
תסמונת פיקה טיפול
תסמונת פיקה דורשת גישה טיפולית משולבת, הכוללת התערבויות רפואיות, תזונתיות והתנהגותיות. להלן כמה דרכי טיפול מרכזיות בתסמונת פיקה:
טיפול תרופתי:
- תרופות להפרעות חרדה ודיכאון – במידה והתסמונת קשורה להפרעה נפשית יינתנו תרופות ממשפחת הנוגדי-דיכאון או הנוגדי-חרדה.
- תוספי תזונה – כגון ברזל, אבץ וויטמינים לגישור על חוסרים תזונתיים שעלולים להיות הגורם לפיקה.
- תרופות ממריצות חילוף חומרים – לטיפול בתת-פעילות אצל מבוגרים שעלולה להיות גורם סיכון.
טיפול התנהגותי-קוגניטיבי:
- טכניקות לשינוי ההתנהגות – כגון חיזוק חיובי, עונשים והנחיה ממוקדת למניעת צריכת חומרים לא-ראויים.
- טיפול קוגניטיבי – לטיפול בדפוסי חשיבה שדוחפים למנהג הפיקה. התגברות על חרדות, דיכאון וקונפליקטים.
- עבודה על הדפוסים המשפחתיים – לחשיפת דפוסים מזיקים בבית והדרכת המשפחה לטפח סביבה תומכת יותר.
יעוץ תזונתי:
- שיפור התזונה והתאמתה למניעת חסרים נרחבת, שכן לעיתים קרובות התזונה היא כשלעצמה הגורם העיקרי לפיקה.
- הדרכה ופיקוח של דיאטן/ית על התפריט, משטרי התזונה וצרכים ייחודיים.
התערבות סביבתית:
- הגבלת הנגישות לחומרים לא-ראויים, במיוחד במוסדות ובקרב קבוצות סיכון גבוהות.
- שיפור תנאי המחייה, תברואה, היגיינה ודפוסי התנהגות שעלולים להאיץ פיקה.
טיפול כוללני בפיקה, המשלב ראייה רחבה של הגורמים הרפואיים, הנפשיים והסביבתיים, יכול להביא לשינוי התנהגותי ולהסרת הדחף לצרוך חומרים לא-ראויים בטווח הארוך. מעקב והתאמת הטיפול לצרכים הייחודיים הם חיוניים.
תסמונת פיקה אצל ילדים
תסמונת פיקה היא תופעה שכיחה יחסית אצל ילדים. כ-10%-30% מהילדים הצעירים בגילאי שנה עד 6 נוהגים לאכול חומרים שאינם מזון. ברוב המקרים, התסמונת חולפת מעצמה עם הגיל. עם זאת, במקרים מסוימים, התסמונת עלולה להימשך גם בגיל מבוגר יותר.
הגורמים לתסמונת פיקה אצל ילדים אינם ידועים במלואם, אך ייתכן שהם קשורים לגורמים הבאים:
- חסרים תזונתיים: מחסור בברזל, אבץ או חומרים מזינים אחרים עלול לגרום לתשוקה לחומרים לא אכילים.
- הפרעות התפתחותיות: ילדים עם לקות התפתחותית, כגון אוטיזם או פיגור שכלי, נוטים יותר לסבול מתסמונת פיקה.
- הפרעות נפשיות: תסמונת פיקה יכולה להיות קשורה להפרעות נפשיות, כגון חרדה, דיכאון, OCD ועוד.
- גורמים חברתיים: ילדים עשויים ללמוד התנהגות של אכילת חומרים לא אכילים ממבוגרים או ילדים אחרים.
- גורמים תרבותיים: בחלק מהתרבויות, אכילת חומרים מסוימים נחשבת לטקס או חלק מהרפואה המסורתית.
התסמינים של תסמונת פיקה אצל ילדים יכולים לכלול:
- אכילה חוזרת ונשנית של חומרים שאינם מזון
- חוסר עניין באכילה של מזון רגיל
- ירידה במשקל
- עצירות
- שלשולים
- הקאות
- כאבי בטן
- הרעלת עופרת או חומרים רעילים אחרים
- חסימת מעיים
- פגיעה בכליות ובכבד
- זיהומים
תסמונת פיקה ואוטיזם
קיים קשר ידוע בין תסמונת פיקה לאוטיזם. ילדים עם אוטיזם נוטים יותר לסבול מתסמונת פיקה מאשר ילדים ללא אוטיזם. הסיבות לכך אינן ידועות במלואן, אך ייתכן שהן קשורות לגורמים הבאים:**
- הפרעות בחוש הריח והטעם: ילדים עם אוטיזם עשויים לחוות הפרעות בחוש הריח והטעם, מה שעשוי להוביל אותם לאכילת חומרים שאינם מזון.
- התנהגויות סטריאוטיפיות: ילדים עם אוטיזם נוטים לעסוק בהתנהגויות סטריאוטיפיות, כגון נדנוד, חבטות ידיים, וסיבוב חפצים. התנהגויות אלו עשויות להוביל לאכילת חומרים שאינם מזון.
- קשיים בתקשורת: ילדים עם אוטיזם עשויים לחוות קשיים בתקשורת, מה שיכול להקשות עליהם לבטא את רצונם ואת צרכיהם. כתוצאה מכך, הם עשויים לאכול חומרים שאינם מזון כדרך לתקשורת.
- חסרים תזונתיים: מחסור בברזל, אבץ או חומרים מזינים אחרים עלול לגרום לתשוקה לחומרים לא אכילים.
הטיפול בתסמונת פיקה אצל ילדים עם אוטיזם תלוי בגורמים לה. במקרים של חסרים תזונתיים, יש לתת לילד תוספי תזונה. במקרים אחרים, הטיפול עשוי לכלול טיפול התנהגותי, טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי.
חשוב לפנות לרופא באופן מיידי אם ילדכם עם אוטיזם חווה תסמינים של תסמונת פיקה.
הנה כמה טיפים למניעת תסמונת פיקה אצל ילדים עם אוטיזם:
- הקפידו על תזונה בריאה ומאוזנת עבור ילדכם.
- השגיחו על ילדכם בזמן האכילה.
- הסבירו לילדכם (בהתאם לגיל ולרמת ההבנה שלו) את הסכנות של אכילת חומרים שאינם מזון.
- הקפידו על סביבה נקייה ומסודרת.
- פנו לעזרה מקצועית אם אתם חושדים שילדכם סובל מתסמונת פיקה.
תסמונת פיקה בהריון
תסמונת פיקה אינה ייחודית להריון, אך היא שכיחה יותר אצל נשים בהריון מאשר אצל נשים שאינן בהריון. הסיבות לכך אינן ידועות במלואן, אך ייתכן שהן קשורות לגורמים הבאים:
- שינויים הורמונליים: שינויים הורמונליים במהלך ההריון עשויים להשפיע על התיאבון ועל הרצון לאכול חומרים שאינם מזון.
- חסרים תזונתיים: מחסור בברזל, אבץ או חומרים מזינים אחרים עלול לגרום לתשוקה לחומרים לא אכילים.
- קשיים רגשיים: נשים בהריון עשויות לחוות קשיים רגשיים, כגון חרדה, דיכאון או לחץ, וזה עשוי להוביל לאכילה רגשית, הכוללת אכילת חומרים שאינם מזון.
תסמונת פיקה בהריון עלולה להיות מסוכנת הן לאם והן לעובר. אכילת חומרים שאינם מזון עלולה לגרום לבעיות בריאותיות חמורות, כגון:
- הרעלת עופרת או חומרים רעילים אחרים
- חסימת מעיים
- פגיעה בכליות ובכבד
- זיהומים
- הפרעות התפתחותיות אצל העובר
חשוב לפנות לרופא באופן מיידי אם את חווה תסמינים של תסמונת פיקה במהלך ההריון.
הנה כמה טיפים למניעת תסמונת פיקה בהריון:
- הקפידי על תזונה בריאה ומאוזנת.
- שוחחי עם הרופא שלך על כל חשש לגבי חסרים תזונתיים.
- מצאי דרכים בריאות להתמודד עם קשיים רגשיים.
- הקפידי על סביבה נקייה ומסודרת.
- פני לעזרה מקצועית אם את חווה תסמינים של תסמונת פיקה.
תסמונת פיקה אבחון
אבחון תסמונת פיקה מתבצע על ידי רופא, על סמך ההיסטוריה הרפואית של המטופל, בדיקות גופניות ובדיקות מעבדה.
הקריטריונים לאבחון תסמונת פיקה לפי DSM-5 (מדריך האבחנות הפסיכיאטריות):
- אכילה מתמשכת (לפחות חודש) של חומרים שאינם מזון ולא ראויים לאכילה.
- אכילת החומרים אינה קשורה למנהג תרבותי או נורמה חברתית.
- התנהגות האכילה אינה מותאמת לשלב ההתפתחותי של הילד (לדוגמה, תינוק בן 8 חודשים עלול לנשנש חפצים רבים ללא פיקוח הורי).
- אם התנהגות האכילה מתרחשת בהקשר של הפרעה נפשית אחרת (כמו לקות שכלית, אוטיזם, סכיזופרניה), יש לעקוב אחר המצב ולקבל טיפול מתאים.
הרופא יבדוק את המטופל וישאל אותו על:
- סוג החומרים שהוא אוכל
- תדירות וכמות האכילה
- משך הזמן שבו הוא אוכל חומרים שאינם מזון
- גורמים אפשריים להתנהגות
- תסמינים נוספים
הרופא עשוי לבצע בדיקות גופניות ובדיקות מעבדה כדי לשלול מצבים רפואיים אחרים שיכולים לגרום לתסמונת פיקה, כגון:
- אנמיה
- חסרים תזונתיים
- מחלות כבד
- מחלות כליות
- הרעלת עופרת
במקרים מסוימים, הרופא עשוי להפנות את המטופל להערכה פסיכיאטרית.
אבחון תסמונת פיקה חשוב כדי לקבל טיפול מתאים ולמנוע סיבוכים אפשריים.