עליה במשקל במלחמה היא תופעה שבה אנשים חווים עלייה במשקל במהלך תקופות מלחמה או סיכון צבאי. במהלך תקופות כאלו, המתח והלחץ הנפשי עשויים להיות גבוהים מאוד, ואנשים עשויים לפנות למזון כדי להתמודד עם הרגשות הקשים ולהרגע עצמם.
עליה במשקל במלחמה עשויה להיות תוצאה של מספר גורמים. הרגשות של פחד, חרדה ולחץ עשויים להוביל אנשים לחיפוש דרכים להתמודד עם הלחץ הנפשי, ולפעמים נפנים לאכילה כדי למצוא הרגעה. בנוסף, תופעת החרדה והלחץ עשויים להשפיע על אופי התזונה של האדם, כולל צורת האכילה, הכמויות שהוא אוכל וסוגי המזון שהוא בוחר.
במהלך תקופות מלחמה, הגישה למזון עשויה להשתנות. לעיתים קרובות, אנשים עשויים להיות פחות זמינים על מנת לקבל את התזונה הבריאה והמאוזנת שהם צריכים. כמו כן, הרגשות של חסר ויטמינים או מזון יכולים להוביל אנשים לצריכת מזון רבה יותר מהרגיל.
בנוסף, תקופות מלחמה עשויות להיות קשות גם עבור הפעילות הגופנית של האדם. תנאי החיים במהלך מלחמה יכולים להפריע לפעילות גופנית תקינה ולהגביל את האפשרויות לתרגול ופעילות ספורט.
על פי כך, עליה במשקל במלחמה עשויה להיות תוצאה של מגוון גורמים, כולל הרגשות רעב וחסר יכולת להתמצא בצרכים התזונתיים והגופניים הרגילים.
התקפי אכילה במלחמה
התקפי אכילה הם אירועים שבהם אדם אוכל כמות גדולה של מזון באופן בלתי מבוקר, תוך תחושת חוסר שליטה. התקפים אלה עלולים להתרחש גם בזמן מלחמה, ויש להם גורמים, השפעות ודרכי התמודדות ייחודיות.
גורמים אפשריים להתקפי אכילה במלחמה:
- לחץ וחרדה: מצבי לחץ וחרדה, כמו אלו שחווים בזמן מלחמה, עלולים להוביל לאכילה רגשית כאמצעי להרגעה ולנחמה.
- שינויים בשגרה: שינויים דרסטיים בשגרת החיים, כמו עזיבה של בית, אובדן קרובים או חוסר ביטחון תזונתי, עלולים להשפיע על הרגלי האכילה ולגרום להתקפי אכילה.
- חוסר פעילות גופנית: ירידה בפעילות גופנית, שכיחה בזמן מלחמה, יכולה להוביל לעלייה במשקל ולהתקפי אכילה.
- השפעות פסיכולוגיות: טראומה, דיכאון וחרדה עלולים להוביל להפרעות אכילה, כמו התקפי אכילה.
השפעות אפשריות של התקפי אכילה במלחמה:
- עלייה במשקל: התקפי אכילה לאורך זמן עלולים להוביל לעלייה משמעותית במשקל, שעלולה להשפיע על בריאות הגוף והנפש.
- בעיות בריאותיות: התקפי אכילה עלולים להוביל לבעיות בריאותיות כגון סוכרת, מחלות לב וכלי דם, ויתר לחץ דם.
- פגיעה בביטחון העצמי: תחושות של אשמה, בושה וחוסר שביעות רצון מהגוף עלולות להוביל לפגיעה בביטחון העצמי ובתדמית הגוף.
- הקלה זמנית בלבד: חשוב לזכור שהתקפי אכילה הם פתרון זמני ורגעי לבעיות רגשיות, והם אינם פותרים את הבעיה עצמה.
דרכי התמודדות עם התקפי אכילה במלחמה:
- זיהוי גורמים: חשוב לזהות את הגורמים להתקפי אכילה, בין אם הם לחץ, חרדה, שעמום או רגשות אחרים.
- פעילות גופנית: פעילות גופנית באופן קבוע יכולה לסייע בהפחתת לחץ וחרדה, לשפר את מצב הרוח ולשרוף קלוריות עודפות.
- טכניקות הרפיה: טכניקות כמו מדיטציה, יוגה ותרגילי נשימה יכולות לסייע בהפחתת לחץ וחרדה.
- תמיכה חברתית: קבלת תמיכה מחברים, משפחה או קבוצות תמיכה יכולה לסייע בהתמודדות עם קשיים רגשיים.
- פנייה לעזרה מקצועית: במקרים קשים, ייתכן שיהיה צורך לפנות לעזרה מקצועית מפסיכולוג/ית או דיאטנית/ית קלינית.
טיפים נוספים:
- הקפידו על ארוחות מסודרות: אכלו ארוחות קבועות לאורך היום והימנעו מדילוג על ארוחות.
- בחרו במזון בריא: הקפידו לאכול מזון מזין ומגוון, תוך הימנעות ממזון מעובד, מטוגן או עתיר סוכר.
- השתמשו בכלי אוכל קטנים: שימוש בכלי אוכל קטנים יכול לעזור לכם לאכול פחות.
- הקשיבו לגוף שלכם: אכלו רק כאשר אתם מרגישים רעבים והפסיקו כאשר אתם שבעים.
- היו סבלניים: שינוי הרגלי אכילה לוקח זמן. היו סבלניים עם עצמכם ותהיו גאים בכל צעד קטן שאתם עושים.
בולמוסים בזמן מלחמה
בולמוסים בזמן מלחמה הם אנשים שמפעילים בולמוסים במהלך תקופות מלחמה או סיכון צבאי. במצבי קרב וסיכון, תופעת הבולמוסים עשויה להתפתח כתגובה טבעית ללחץ ולסיכונים הקשים הנקראים על האדם. במהלך תקופות מלחמה, אנשים נמצאים במצבי קיצון של לחץ וחרדה, ופתרונם של רגשות אלו עשוי להיות פינוי בולמוסים.
הבולמוסים במלחמה עשויים לבחור בכלים ובפעולות שונות להתמודד עם הלחץ והחרדה. לדוגמה, ייתכן כי יצטרכו להסתתר במקומות מוגנים, לעצור את פעולתם ולהתמודד עם הרגשות השליליים בדרכים שונות.
במקרים רבים, הבולמוסים במלחמה יעדיפו להימנע ממצבים המעורבים בסיכון או לחפש דרכים להתמודד עם הסיכונים באופן פעיל. כך, הם עשויים לבחור להישאר במקומות בטוחים יותר, להימנע מהסתגלות לסביבה החדשה, או להימנע מפעולות או פעילויות שעשויות להציבם בסיכון נוסף.
על אף זאת, בולמוסים במלחמה עשויים להיות נפוצים גם בין אנשים שפעילים במקרים שונים. תגובת הבולמוסים עשויה להיות תלויה במספר גורמים, כולל את המגבלות הפיזיות, הרגשיות והפסיכולוגיות של האדם, ואת הסיכונים והאיומים המקומיים והסביבתיים המשוך למקרה.
