מיכל מישל גבאי מציעה להימנע מפתרונות קיצוניים לעליה או ירידה מהירה במשקל, ומאמינה בגישה טיפולית המתמקדת במקור הרגשי של הקושי. מיכל מטפלת בהפרעות אכילה בשיטות תטא הילינג, תרפיית ממדים ו-NLP, הממוקדות באמונות בתת-המודע ומסייעות ביצירת שינוי מתמשך ובריא בגוף ובנפש. כל שינוי משמעותי במשקל, בין אם מדובר בירידה או עליה קיצונית, מעיד לרוב על חוסר איזון רגשי ודורש טיפול רגשי עמוק המאפשר שמירה על המשקל ואיזון לטווח ארוך.
מאמר מקיף – האם הורמונים בגיל המעבר משמינים?
בגיל המעבר, חלים שינויים משמעותיים בהורמונים בגוף, דבר שמשפיע על המראה, המצב הבריאותי, והמשקל. נשים רבות מדווחות על עלייה במשקל ועל שומן מצטבר באזור הבטן, ומתחילות לתהות האם הורמונים בגיל זה הם הגורם העיקרי להשמנה. במאמר זה נבחן את השפעת ההורמונים על משקל הגוף בגיל המעבר, נעמיק בקשר בין הורמונים והשמנה, ונראה האם ישנם הורמונים שיכולים דווקא לסייע בהרזיה.
הורמונים והשמנה
בגיל המעבר, השינויים ההורמונליים נחשבים כגורם מרכזי ומשפיע לעלייה במשקל. בתקופה זו, ייצור האסטרוגן, ההורמון הנשי המרכזי, יורד בצורה משמעותית. חוסר איזון זה מוביל לשינויים במטבוליזם ולהפחתת מסת השריר, תהליכים שמאטים את קצב חילוף החומרים ומביאים לעלייה במשקל. האסטרוגן גם משחק תפקיד קריטי בחלוקת השומן בגוף, כך שבגיל המעבר, השומן מתחיל להצטבר באזורים חדשים, כמו בבטן, דבר שמקשה יותר על שמירה על משקל תקין.
גם ההורמונים קורטיזול ואינסולין, הנחשבים להורמונים המשפיעים על תגובת הגוף ללחץ ולוויסות רמות הסוכר, מושפעים מהשינויים בגיל המעבר. כאשר רמת הקורטיזול עולה, תחושת התיאבון מתגברת, ונשים עשויות למצוא את עצמן נמשכות יותר למזונות עתירי קלוריות ושומנים, תופעה שמובילה לעלייה במשקל.
הורמונים מרזים
ישנם הורמונים, כמו לפטין וגרלין, שיכולים להשפיע על הרזיה. לפטין, המיוצר ברקמת השומן, אחראי לשדר למוח תחושת שובע, בעוד גרלין, המכונה "הורמון הרעב", משדר למוח כשאנו רעבים. תפקוד לקוי של ההורמונים האלו עלול להוביל לעלייה במשקל, בעיקר כאשר הם מושפעים משינויים הורמונליים בגיל המעבר.
מחקרים מראים שגם הורמון הגדילה (GH) משפיע על הירידה במשקל. רמתו יורדת בגיל המעבר, אך פעילות גופנית נכונה יכולה לסייע בהגברת ייצורו, וזו יכולה לתרום לעלייה במסת השריר ולשיפור קצב חילוף החומרים. עם זאת, חשוב להבין שההשפעה של הורמונים אלו מוגבלת יחסית להשפעה המשמעותית של הורמוני המין, וירידה בהורמון הגדילה נחשבת כמשפיעה פחות על השמנה ישירה.
הורמונים והרזיה
הורמונים אחרים, כמו הורמוני בלוטת התריס (תירוקסין וטרי-יודוטירונין), משפיעים גם הם על חילוף החומרים ומשחקים תפקיד קריטי ביכולת הגוף לשרוף קלוריות. כאשר בלוטת התריס מתפקדת ברמה תקינה, הגוף מסוגל לשרוף קלוריות בצורה יעילה יותר, דבר שמסייע בשמירה על משקל תקין. אך תפקוד לא תקין של בלוטת התריס, שיכול לקרות גם ללא קשר ישיר לגיל המעבר, עלול להוביל להאטה במטבוליזם ולהשמנה.
כדי להתמודד עם ירידה בתפקוד ההורמונלי, ישנן דרכים שונות להחזיר את האיזון ההורמונלי באמצעות טיפול הורמונלי חלופי (HRT), שכולל מתן אסטרוגן ופרוגסטרון במינונים המותאמים אישית. ישנה עדות לכך שטיפול זה יכול לסייע בשמירה על המשקל ובמניעת השמנה בטנית, אך חשוב לזכור שטיפול זה מלווה בתופעות לוואי ועליו להיות מנוהל על ידי רופא מומחה.
הורמונים משמינים
הורמונים מסוימים, כמו קורטיזול ואינסולין, נמצאים במרכז תשומת הלב בהקשר של השמנה בגיל המעבר. השינויים ברמות הקורטיזול, הורמון המופרש בתגובה ללחץ, מביאים להשפעה ישירה על התיאבון והמשקל. נשים רבות בגיל המעבר חוות לחץ רגשי מוגבר, בין אם בגלל השינויים הפיזיים או בשל שינויים בחיים האישיים, דבר שמוביל לעלייה בהפרשת הקורטיזול ולעלייה בתיאבון.
כמו כן, האינסולין, ההורמון שאחראי על ויסות רמות הסוכר בדם, עשוי גם הוא להיות בעל השפעה על עלייה במשקל בגיל המעבר. כאשר רמות האינסולין בגוף אינן מתאזנות בצורה טובה, זה עלול לגרום לשינויים בתיאבון ולגוף להתחיל לאגור שומן בצורה מוגברת, במיוחד באזור הבטן.
הורמונים מרזים
כאמור, הורמונים כמו לפטין, גרלין, והורמון הגדילה, יכולים לסייע בתהליכי הרזיה. שמירה על איזון הורמונלי באמצעות תזונה נכונה ופעילות גופנית יכולה לשמור על רמות תקינות של ההורמונים האלו ולסייע במניעת השמנה בגיל המעבר.
בנוסף, ישנן עדויות לכך שפעילות גופנית אירובית יכולה להגביר את ייצור הלפטין ולשפר את פעילות הורמוני בלוטת התריס, דבר שמסייע בהורדת משקל. חשוב לזכור כי למרות השינויים ההורמונליים, ניתן לנהל את המשקל בגיל המעבר באמצעות שמירה על אורח חיים בריא ומאוזן.
מקרה לדוגמה: עלייה במשקל בגיל המעבר והשפעת ההורמונים השונים
שרון, בת 52, החלה לשים לב כי למרות שהיא מקפידה על אורח חיים בריא, המשקל שלה עלה בכמה קילוגרמים בחודשים האחרונים, ובמיוחד באזור הבטן. עד גיל המעבר היא הייתה רגילה לשמור על משקל תקין עם פעילות גופנית ודיאטה מאוזנת, אך כעת נראה כי המצב השתנה, והמשקל אינו יורד באותו קצב. במקרה זה, ההורמונים השונים של שרון פעלו בשילוב שיצר השפעה מצטברת, והיה צורך להבין מהי השפעת כל אחד מהם.
בראש ובראשונה, ירידה באסטרוגן השפיעה על קצב חילוף החומרים שלה והובילה לכך שהשומן החל להצטבר באזור הבטן. אסטרוגן, שמסייע בדרך כלל להפחתת השומן הבטני ושומר על איזון במשקל הגוף, הולך ויורד בגיל המעבר, ולכן השומן מתחיל להתרכז בבטן במקום להתרכז בירכיים כמו בתקופות קודמות בחייה. היעדר האסטרוגן גם האט את תהליכי הבנייה והפירוק של רקמות השריר, תהליך שמסייע בדרך כלל בשמירה על מסת שריר בריאה ושורפת קלוריות רבות.
במקביל, גם ההורמון קורטיזול נכנס לפעולה, שכן השינויים בגיל המעבר גורמים לעיתים קרובות לתחושת לחץ וחרדה מוגברת אצל נשים. תחושת הלחץ הגוברת מובילה לשחרור יתר של קורטיזול, שמוביל לתחושת רעב מוגברת ומשיכה למזונות עתירי סוכר ופחמימות. תוצאה נוספת של עלייה בקורטיזול היא אגירת שומן מוגברת, במיוחד באזור הבטן, מה שמקשה על שרון לשלוט בתיאבון ולהימנע מעלייה במשקל.
הורמון נוסף שהשפיע על עליית המשקל של שרון הוא האינסולין. בגיל המעבר, רמות האינסולין עלולות לעלות עקב ירידה ביכולת התאים בגוף לקלוט את הסוכר ביעילות, דבר שמוביל להצטברות סוכר גבוה בדם ולאגירת שומן. התגובה של גופה לאינסולין ירדה, תהליך המוכר כהתנגדות לאינסולין, והוא גרם לכך שהגוף אוגר יותר קלוריות כשומן, שוב – במיוחד באזור הבטן.
בלוטת התריס, שממנה מופרשים הורמוני התירוקסין והטרי-יודוטירונין (T4 ו-T3), גם היא משפיעה במקרה של שרון. רמות נמוכות של הורמוני בלוטת התריס גורמות להאטה בחילוף החומרים, וכתוצאה מכך שרון לא שורפת קלוריות בקצב הרצוי, דבר שמגביר את נטיית הגוף לאגור שומן.
בסיכומו של דבר, במקרה של שרון השילוב של ירידה באסטרוגן, עלייה בקורטיזול ורמות נמוכות של תפקוד בלוטת התריס, לצד התנגדות לאינסולין, הוביל לעלייה במשקל ולאגירת שומן באזור הבטן. מדובר בדוגמה למקרה טיפוסי שבו השינויים ההורמונליים בגיל המעבר מייצרים השפעה מצטברת שמקשה על שמירה על משקל הגוף ללא תמיכה רפואית, תזונתית ונפשית.
לסיכום
לסיכום, השינויים ההורמונליים בגיל המעבר אכן משפיעים על העלייה במשקל ועל חלוקת השומן בגוף, בעיקר באזור הבטן. השינויים ברמות האסטרוגן, הקורטיזול, והאינסולין מגדילים את הסיכוי לעלייה במשקל ומקשים על ירידה במשקל בגיל זה. עם זאת, ישנם הורמונים כמו לפטין, גרלין, והורמונים של בלוטת התריס, אשר יכולים לסייע בניהול המשקל כאשר שומרים על אורח חיים בריא.
טיפול הורמונלי עשוי לעזור לשמור על המשקל, אך יש לבחון אותו בזהירות ובפיקוח רפואי. השילוב של פעילות גופנית, תזונה מאוזנת וטיפול מתאים יכולים לעזור לשמור על המשקל ולהתמודד עם השינויים בצורה בריאה ויעילה לאורך זמן.